ניהול פרויקטים, תכנון
פרויקט המטרו הוא ההזדמנות של ישראל לשנות את פני ענף הבנייה והתשתיות
יצירתיות, תכנון לטווח ארוך ושילוב זרועות של שלושה משרדי ממשלה יכולים להפוך את ענף הבנייה לפורץ דרך ואפילו לשים את ישראל בשורה הראשונה בתכנון וניהול מגה פרויקטים תחבורתיים בינלאומיים
כבר שנים שענף הבנייה בישראל מתמודד עם אתגרים לא פשוטים, ומלחמת ‘חרבות ברזל’ שפרצה באוקטובר רק העצימה את הבעיות המבניות מהן הוא סובל. ההישענות על פועלים מיהודה, שומרון ועזה שכניסתם לארץ נאסרה בתחילת המלחמה יצרה דינמיקה מורכבת ומשבר חמור של ידיים עובדות בשל היעדר פועלי בניין מיומנים. לצד המחסור בפועלים, קיים גם חוסר בתשתיות וכלים כמו מנופים, טרקטורים ואמצעים מיוחדים, וזה לא הכול: לפי הערכות, חסרים בשוק אלפי מהנדסים והנדסאי בניין, מה שיצר מצוקת כוח אדם בתחום ההנדסה האזרחית. על אף שישנן היום תוכניות חדשות שמגדילות במעט את מכסות הלימודים, זה לא מספיק כדי לצמצם את הפער.
פרויקט המטרו שיוצא לדרך צפוי לחשוף ולהציף ביתר שאת את אותן הבעיות שהוזנחו, מאחר והוא מתבצע במקביל לפרויקטי תשתיות תחבורה גדולים אחרים שטרם הסתיימו, דוגמת הרכבת הקלה בתל אביב, קו רכבת חיפה-נצרת, הכפלת מסילת החוף והנחת מסילת הרכבת המזרחית. אלה נמצאים גם כך מעל סף הקיבולת שלהם, ומתחרים על אותם משאבים מוגבלים של כוח אדם, כלים ותשתיות עבודה. הפרויקט שמוערך ב- 150 מיליארד שקלים ומשך עבודה של כ-15 שנה ידרוש עוד אלפי מהנדסים לפיקוח, ניהול ותכנון; כלים מכניים והנדסיים וכן ציוד רב שמגיע ממקורות מוגבלים, ולכן המחסור יורגש אף יותר.
מדינת ישראל עומדת לפתחה של הזדמנות לשנות את פניו של ענף הבנייה והתשתיות בזכות פרויקט המטרו הענק שעתיד לשרת כחמישית מתושבי המדינה. המשולש של משרדי האוצר, הכלכלה והתחבורה יכול להשפיע באופן דרמטי על היכולת לספק את הביקוש ולפתח את הענף בצורה שונה מהדרך שבה הוא מתפתח היום בעזרת יצירתיות ועבודה נכונה וארוכת טווח:
שימור הידע מחו”ל והקמת חברה ישראלית מובילה
עולם התשתיות מתבסס במידה ניכרת על ידע שמגיע מחו”ל באמצעות חברות בינלאומיות ומומחים שמגיעים לעבוד בישראל, והניסיון שנצבר מהפרויקטים חוזר עימם לחו”ל, ולא נשאר כאן. פרויקט המטרו והרכבת הקלה בתל אביב מחייבים להביא חברות הנדסה וביצוע בינלאומיות, דבר שגם משפיע על העלויות וגם משמר את התלות בחברות הזרות. לישראל יש הזדמנות ללמוד מפרויקט המטרו, לשמר את הידע בתהליך מובנה ואף להציב מטרה של הקמת חברה ישראלית בינלאומית מובילה בעולם זה. היא תוכל אף לעבוד בחו”ל בעתיד ולייצא את הידע והניסיון שנצבר מכ-15 שנות ניסיון הקמת מטרו כחול-לבן, פרויקט הרכבת התחתית הגדול והמשמעותי בעולם בעשור הקרוב.
השלמת חוסרים בענף בראייה קדימה
על מנת להשפיע על השנים הבאות נדרשים תכנון ארוך טווח והתמודדות אמפירית עם חוסרים בענף, תוך התחשבות בסיטואציה הגיאופוליטית שאנו נתונים בה. דוגמה לכך היא המשבר שיצר ניתוק בין ישראל לסין ולטורקיה לאחר שנים בהן פועלים סיניים וטורקיים רבים הגיעו לארץ, וטורקיה סיפקה לישראל משאבים וחברות טורקיות שפעלו פה. המדינה צריכה לבחון אפשרויות של פועלים מהודו וממזרח אירופה שיגיעו לעבודה בישראל כפתרון לאומי, ולא רק באמצעות יוזמות של חברות פרטיות.
משרדי הממשלה צריכים להרים את הכפפה ולייצר התמודדות עם ביקושי-היתר לפועלים, מהנדסים, ציוד ותשתיות באמצעות הקצאת תקציבים ייעודיים, נקיטת צעדים לעידוד קבלנים להשקיע בציוד והכשרה פרקטית של הנדסאים נוספים לענף הבנייה. מספר בתי הספר להנדסאים הולך ויורד, וכך גם המקצועות הטכניים בכלל בישראל: הנדסאי מכונות, בניין, חשמל ואלקטרוניקה וכן הנדסאי תעשייה וניהול. זוהי שעת כושר להכניס את החרדים לשוק ולהכשיר אלפי אנשים לעולמות הבנייה במקצועות עם ערך מוסף גבוה. כפי שנעשה בעבר עם הכשרת נשים חרדיות לעולם התוכנה – אפשר לעשות גם בהנדסה אזרחית ובתחומי הנדסאות.
שינוי מבני וטיפול במיקרו-קוסמוס של עולם הבנייה והתשתיות
המחסור בתשומות לבנייה שיועצם עם תחילת העבודות על המטרו, יפקח עיניים לגבי שיטת הבנייה המסורתית בארץ, אשר שואבת הרבה מאוד משאבי זמן, קבלנים, כוח אדם והתמחויות שונות. לכן נדרשת תוכנית שתעלה את רמת התיעוש בישראל, והצעד הזה דורש השקעות, שטחים, תשתיות ותקציב. המדינה יכולה להוביל מהלך שיעודד חיפוש ושימוש בשיטות בנייה אחרות ואולי פחות קונבנציונליות, כפי שנעשה בעבר עם בנייה טרומית שהועתקה מאירופה. ישנן היום שיטות מתועשות לבניית שלד בניין ומערכת תבניות לבנייה רוויה של משרדים לגובה, ויש לקום ליזום ולתמרץ חברות בנייה ויזמים לעבור לבנייה יותר ממוכנת ומתועשת, או לתפיסת בנייה אחרת מאשר פלדה ובטון. ההשקעה הגדולה שדרושה למהלך שכזה לא מאפשרת להשאיר אותו לשוק החופשי ולחברות פרטיות, אלא מחייבת התגייסות ממשלתית.
מיקוד בפיתוח מרכזי עסקים מחוץ למטרופולין תל-אביב
מספר הנסיעות במטרופולין תל אביב עומד על 6 מיליון ביום, מספר שצפוי לגדול ולעלות ל-9 מיליון בשנת 2040. משום כך, במקביל להקמת המטרו ולפתיחתו לשימוש הציבור הרחב, יש לדאוג להקטין את הביקוש למטרופולין ולייצר הרבה יותר אלטרנטיבות תעסוקה מחוצה לו, כי גם אזור גוש דן יגיע לסף הקיבולת שלו.
בעוד שהערים הפריפריאליות מתפתחות בקצב גבוה של אוכלוסייה ומגורים, מקומות העבודה לא מתפתחים בהתאם, וללא מרכזי תעסוקה – התלות במטרופולין תל אביב רק תגדל. תוכנית לאומית משמעותית שמקימה מרכזי עסקים מחוץ למרכז המטרופולין על פני שנים תוריד את הלחץ מהמרכז ותפתח את הצפון והדרום, תוך יצירת הזדמנויות בנייה בשאר חלקי הארץ.
בסיכומו של דבר, פרויקט המטרו החשוב יכול להיות אותה “רגל בדלת” שכל כך דרושה לענף הבנייה והתשתיות. הרי כל הסימנים מצביעים על המשך האצה של בנייה ותשתיות בעשורים הקרובים בשל הגידול הדמוגרפי. ישראל צפויה להכפיל את אוכלוסייתה תוך כשלושה עשורים, מה שדורש מגורים, תשתיות ויציאה לפריפריה בדמות מרכזי תעסוקה מחוץ לאזורי הביקוש, ואת כל אלה ניתן להוביל רק בראיית מקרו לאומית והקצאת משאבים ארוכת טווח.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!