ייעוץ ניהולי
גם רזה, גם אג’ילי
המילה ‘אג’ייל’ מזוהה בדרך כלל עם חברות תוכנה, שאימצו אותה בעשור האחרון כדרך העבודה היעילה ביותר. אולם אג’ייל הוא כבר מזמן לא רק נחלתן של צוותי פיתוח בהייטק. עולם התעשייה הנוכחי מתמודד עם אתגרים ייחודיים הדורשים גם ממנו לאמץ את הגישה האג’ילית.
רוב מפעלי התעשייה בעבר התאפיינו ב-high volume, low mix. כלומר, הם ייצרו מגוון מצומצם מאד של מוצרים, כאשר מכל מוצר יוצרה כמות גדולה. כיום, התעשייה נדרשת לעבוד בשיטה הפוכה לחלוטין: low volume, high mix. הלקוחות דורשים מוצרים שמותאמים בדיוק לציפיות שלהם, וכך כל מפעל מייצר מספר גדול יותר של מוצרים מאי פעם – אולם במנות ייצור קטנות הרבה יותר. אם פעם שיטת העבודה התבססה על אצוות יצור גדולות ודרישה להזמנת מינימום, היום כל ארגון מודע לכך שכדי לזכות ביתרון תחרותי הוא צריך להגיב במהירות ללקוח ולהתאים את עצמו לדרישותיו.
בנוסף לאתגר של ציפיות הלקוחות, התעשייה מתמודדת גם עם אתגר החדשנות. אורך החיים של מוצר הוא קצר במיוחד בתעשיות טכנולוגיות.. אם ניקח לדוגמא את הטלפונים החכמים, הרי שאורך חיי המדף של כל דגם חדש קצר עד מאד. באווירה כזו, מחלקת הפיתוח נדרשת לעבוד באינטנסיביות רבה יותר ומערך ההנדסה צריך להוציא לפועל הרבה יותר מהר את הפיתוחים החדשים.
האתגר השלישי שהתעשייה המודרנית מתמודדת איתו הוא אתגר הזמן. מפעלים עומדים מול short customer order cycle – כלומר, הלקוחות מוכנים להמתין רק זמן קצר מרגע ההזמנה ועד לרגע אספקת המוצר המוגמר.
שלושת האתגרים הללו הופכים את עולם התעשייה לדינמי הרבה יותר, ומגבירים את אי הוודאות השורר בו. בשל כך, עקרונות האג’ייל מוצאים את דרכם אל תוך יותר ויותר מפעלים תעשייתיים המעוניינים להישאר תחרותיים.
בניגוד לאג’ייל, שצבר תאוצה רק בשנות האלפיים, התעשייה הרזה (lean production) היא גישה וותיקה הרבה יותר שפותחה במפעלי טויוטה בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, גישה המתבססת על צמצום בזבוזים והוספת ערך ללקוח. רוב מפעלי התעשייה בעולם המערבי כיום פועלים על בסיס עקרונות הייצור הרזה.
מתודולגיית הלין-אג’ייל, המשלבת עקרונות ייצור רזה עם גישה אג’ילית, התפתחה כתשובה לבעיה של זמן אספקה ארוך עם ביקוש בלתי צפוי. כשארגון מתנהל מול ביקוש צפוי, הטמעת עקרונות ‘ייצור רזה’ מספיקה בדרך כלל, ובדרך זו הוא מתייעל וחוסך בעלויות. כאשר הביקוש אינו וודאי וזמן האספקה קצר, לעומת זאת, על החברה לשמור על יכולת להיענות במהירות לדרישות לקוחותיה כדי לשמר יתרון תחרותי, ועל כן היא מקפידה על שרשרת ייצור זריזה (אג’ילית). מה קורה, עם זאת, כאשר החברה מתמודדת הן עם ביקוש בלתי צפוי והן עם זמני אספקה ארוכים, במיוחד כשמדובר בייצור באמצעות מיקור חוץ, הרווח יותר ויותר כיום? כאן נכנסת לתמונה גישת לין-אג’ייל.
עקרונות גישת לין אג’ייל
לגישה תפעולית זו ישנם חמישה עקרונות מרכזיים:
1. פוקוס על הלקוח: יש לוודא שצרכי הלקוח ברורים ושהארגון ממוקד בפיתוח שיענה על הצרכים הללו. הפילוסופיה המתמקדת בלקוח מובילה לשיטות עבודה שיעניקו את המענה הטוב ביותר לדרישותיו.
2. יתרון תחרותי: כדי למצב את הארגון בעמדה אופטימלית מול המתחרים יש לבחון את האסטרטגיה בעיניים אג’יליות (האם אנו גמישים מספיק? מה השפעת רמת הגמישות שלנו על היתרון התחרותי? מהן העלויות הכרוכות בכך?) על בסיס נתונים אלה מוגדרות מחדש המטרות הטקטיות של הארגון.
3. ארגון המבוסס על צוותים רב-תחומיים: ארגון אג’ילי חייב להיות ארגון בעל שקיפות, תקשורת טובה, תהליכים ברורים ויכולת לנהל שינויים. הארגון פועל באמצעות צוותים רב-תחומיים המחליפים את המבנה ההיררכי המסורתי בתעשייה. במקום שפרויקט יעבור ממחלקה למחלקה, בגישה אג’ילית מגבשים צוות פרויקט המתפקד כמו יחידה עסקית עצמאית, וההחלטות מתקבלות באופן משותף לאורך כל תהליך פיתוח המוצר. בנוסף, אותן יחידות תמך שהיו רחוקות מאד משלב הייצור בגישה המסורתית (רכש, כספים, המחלקה המשפטית, משאבי אנוש וכן הלאה) הופכות להיות חלק אינטגרטיבי מתהליכי השיפור, קרובות יותר לצרכים בשטח, נותנות מענה מהיר יותר לדרישות, ובכך תורמות להקטנת זמן האספקה הכולל והפיכת הארגון לאג’ילי.
4. הון אנושי: עובדים טובים הם מרכיב חיוני בארגון ייצרני אג’ילי. הנהלת הארגון נדרשת לשים דגש על משאבי אנוש, ולאתר אנשים בעלי יכולות מנהיגות וניהול, עצמאיים בשטח שיכולים להזניק את הארגון קדימה.
5. טכנולוגיות עדכניות: ארגון אג’ילי נדרש להיות מעודכן כל העת באשר לטכנולוגיות הייצור וטכנולוגיות ניהול הידע החדישות ביותר, שיסייעו במתן מענה זריז ותגובתיות לשינויים.
איך מטמיעים אג’ייל בעולם התעשייה?
ארגון המבקש לעבור לעבוד בגישה אג’ילית נדרש לבחון מקרוב את דרכי הפעולה שלו, ולזהות את הפערים: המקומות בהם הוא יכול להשתפר באמצעות יישום עקרונות האג’ייל. שיטות הייצור האג’ילי אותן ניתן לאמץ בכל מחלקה של הארגון כוללות הקמת צוותי היגוי רב-תחומיים המעודדים ראיה הוליסטית, שיתוף פעולה ושקיפות; ניהול הפרויקט בשיטה אג’ילית המתמקדת בזריזות וגמישות לשינויים, כאשר כל המשימות נכנסות ל-Backlog ומתועדפות לפי הצרכים; וכן עבודה באיטרציות קצרות כאשר לאחר כל איטרציה מתבצע דיון אילו משימות יכנסו לאיטרציה הבאה.
כל ארגון יכול להפיק תועלת מהטמעת טכניקות אג’יליות לשם שיפור עקבי של תהליכי העבודה. לדוגמה, לקוח שלנו בתחום האלקטרוניקה הטמיעה בתהליך הייצור שימוש בלוחות קאנבאן: קאנבאן היא מתודולוגיית אג’ייל רזה המשתמשת בלוחות משימות, ההופכות את כל המשימות – ואת מצב ההתקדמות שלהם – לשקופות עבור כל חברי הצוות. הלוח מתעדכן על בסיס יומי, ויוצר שיתופי פעולה ותקשורת טובים יותר. חברה אחרת, בתחום הריהוט, אימצה את העבודה באיטרציות כדי לאפשר שיפור מתמיד תוך כדי ייצור.
חשוב להבין שאג’יליות היא הרבה יותר מאוסף טכניקות כזה או אחר. אג’יליות היא mindset תפיסה ארגונית. ארגון שרוצה להפוך לאג’ילי צריך להכיר בכך שמדובר בהטמעת תרבות חדשה: הארגון לכל שכבותיו צריך לאמץ חזון של אג’ייל, הכולל גמישות ויכולת להשתנות תוך כדי תנועה.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!
