סביבה, תכנון
איחרנו את הרכבת: מתי יהיה תקן ישראלי ‘ירוק’ לתשתיות תחבורה?
פרויקטי התשתיות הגדולים והמשמעותיים של ישראל נבנים כעת, אך בהיעדר תקן ישראלי - עשרות תחנות ואלפי קילומטרים של מסילות, כבישים וקווי מטרו כבר החמיצו את ההזדמנות.
לאחרונה אושרו תקנות הבנייה הירוקה אשר מחייבות את כל המבנים החדשים לעמוד בתקן הישראלי ה”ירוק”. מעתה יש סטנדרט אחיד בכל הארץ אשר ישפר את איכות הבנייה בישראל, ידאג לסביבה ויעלה את איכות החיים של התושבים. אבל בעוד שהמדינה אימצה תקן ישראלי למבנים, מנושא התשתיות התעלמו, ותקן ישראלי לתשתיות בנות קיימא לא נראה באופק.
ישראל משתרכת מאחור דווקא כשהיא נמצאת בתנופת פיתוח של פרויקטי התשתיות הכי גדולים ומשמעותיים שייבנו בה בשנים הקרובות, אשר ישמשו מיליוני ישראלים לאורך העשורים הבאים: רכבת קלה במטרופולין תל-אביב ובין חיפה לנצרת, מטרו ראשון, הכפלת מסילות החוף, הקמת מרכזי תחבורה משולבים בגוש דן ובניית תחנות תת ועל קרקעיות. התכנון מתקדם, חלק מהפרויקטים כבר בביצוע, ואנחנו עומדים לפספס את ההזדמנות להקים עשרות תחנות רכבת קלה ולסלול אלפי קילומטרים של כבישים ומסילות. כל צעד בעבודות הנרחבות על הרכבת הקלה, כל אבן דרך במטרו העתידי וכל הנחת מסילה או סלילת כביש מעלים את נושא התשתיות בישראל לסדר היום הציבורי, אבל אין מי שמרים את הכפפה וקובע תקן ישראלי לתשתיות בנות קיימא.
תקן ישראלי יצור סטנדרט אחיד המתייחס לכל ההיבטים והסוגים השונים של תשתיות תחבורה ומתקני תשתית, ויהיה אמצעי מסודר ומוסכם להערכת פיתוח של תשתיות בנות קיימא. הוא ישפיע על ניהול תהליך התכנון, על איכות החיים, על הטבע ועל שימוש יעיל במשאבים. התקן הירוק אינו מתייחס לפן האקולוגי בלבד, אלא עוסק בשיפור איכות הבנייה, בבטיחות ובמקרים מסוימים גם במוכנות לאירועי אקלים ומקרי קיצון כמו הצפות ושריפות.
בעולם כבר הבינו את החשיבות של תשתיות בנות קיימא ושל תקנים המנחים כיצד לתכנן את התשתית באופן נכון יותר ולצמצם את הפגיעה בקהילה ובסביבה. מאות כבישים, שדות תעופה ומתקני תשתית שאינם תחבורתיים כבר הוקמו מעבר לים בהתאם לתקני ENVISION או GREENROADS, הודות למודעות גבוהה לתועלות שמפיקים מהן הציבור והסביבה ולהבנת חשיבות הסטנדרטיזציה של התשתיות ברמה ארצית. תקן ישראלי דומה יכול להביא לשינוי משמעותי, החל מהגנת הסביבה, דרך יתרונות כלכליים ועד למעלות תדמיתיות וציבוריות.
אולם בהיעדר תקן ישראלי, אפילו כזה שאינו מחייב אלא רק מציב רף ומתווה הנחיות, יזמים וקבלנים המעוניינים לקבל הסמכה לפרויקטים שהם מבצעים פונים לתקנים זרים בארצות הברית ואירופה. הסמכה על ידי מכון בדיקה בחוץ לארץ מסרבלת את התהליך ומאפשרת זליגת הרבה מאוד כסף מהכלכלה הישראלית לזו האמריקאית והאירופאית, כסף שיכול היה להישאר בארץ לו היה תקן ישראלי.
היבטי ESG (סביבה, חברה וממשל תאגידי) המעודדים נורמות המיטיבות עם הסביבה והחברה הופכים לכלי משמעותי שהולך ומתעצם, וכבר מזמן אינם נחלתם הבלעדית של ארגונים ירוקים. אך טבעי וחשוב שמדינת ישראל תצטרף למגמה ותכתוב אף היא תקן מקומי לתשתיות בנות קיימא, ויפה שעה אחת קודם. אולי הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב כבר עזבה את התחנה, אבל בואו נדאג שלא נחמיץ גם את ההזדמנויות הבאות.
אהבתם?
קבלו את התכנים שלנו ישירות לתיבת המייל
זאת תחילה של ידידות מופלאה (:
ממש בקרוב נתחיל לשלוח לך תכנים, נתראה באינבוקס!