היערכות לשינויי האקלים
מפגש ה-26 של פורום מנהלי איכות הסביבה בנושא היערכות לשינויי האקלים והיכרות עם התהליכים הצפויים בתחום זה בארץ ובעולם.
מיכל גרוסמן, כלכלנית סביבה ויועצת בקבוצת AVIV AMCG, הנחתה את הפורום והסבירה בדברי הפתיחה על המורכבות המיוחדת של משבר האקלים. המורכבות נובעת מכך שאין סיבה אחת, אין תוצאה אחת ואין פתרון אחד. מדובר במשבר עולמי הנובע בו זמנית מאינספור פעולות פרטניות ברמות שונות של הפרט והחברה הגורמות להעלאת ריכוז גזי החממה באטמוספירה, החל מגידול המוני של חיות משק, וכלה בייצור חשמל. משבר האקלים מביא למגוון השלכות ברחבי כדור הארץ: עליית גובה פני הים, הכחדת מינים, שכיחותם של אירועי מזג אויר קיצוני ועוד. כלומר, הביטוי שלו הוא מרובה פנים וארוך טווח. בנוסף, הפתרונות הם מגוונים ונעים על הקשת שבין פתרונות מבוססי טבע, (למשל, נטיעת עצים) ועד פתרונות טכנולוגיים (למשל, מעבר לאנרגיות מתחדשות). התופעה היא גלובלית והמדינות חייבות לפעול יחד. אפיון זה מביא לבעיית “הטרמפיסט”, ומקשה על המדינות השונות לקחת אחריות על חלקן במשבר.
פרופסור יואב יאיר, דיקאן ביה”ס לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה, נתן את ההרצאה הפותחת והסביר על תהליכי שינוי האקלים והשפעתם על העולם ועל ישראל. פרופ’ יאיר הדגיש: “אנחנו שומעים יותר ויותר על השכיחות הגוברת של תופעות המושפעות משינויי אקלים, כמו בצורות, גלי חום ושריפות יער בארץ ובעולם. לשינויי האקלים הצפויים תהיה השפעה על כל היבטי החיים שלנו, הן בפן המקצועי והן בפן האישי. המין האנושי אומנם לא יכחד כיוון שאנחנו אדפטיביים, אך הקושי והסבל של האנושות יהיה גדול יותר. בעזרת מודעות לנושא ויוזמה, תהיה לנו את היכולת לעצור זאת”. בנוסף, פרופ’ יאיר הראה נתונים אקלימיים לאורך אלפי שנים, ואת הקפיצה הדרמטית במדדים השונים מאז תחילת המהפכה התעשייתית. כמו כן, סיכם את הרצאתו בהצגת תחזיות פליטה שונות והשפעתן החזויה על הטמפרטורות עד סוף המאה.
תמר רביב, ראש אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי במשרד להגנת הסביבה, סיפרה על הובלת התהליך ליישום החלטת הממשלה – 4079 להיערכות מדינת ישראל לשינויי אקלים החל מיולי 2018. גברת רביב מובילה כיום את המנהלת הממשלתית לנושא, שכוללת 33 גופים בממשלה ומחוצה לה, והיא פועלת באמצעות 7 וועדות משנה. מטרתה להביא ליישום עשרות המלצות מקצועיות הכלולות בהחלטת הממשלה, ובשלב הראשון מבצעת המנהלת תעדוף, והערכה של פערי תקצוב ליישום המלצות אלה. בין מטרות ההיערכות; חסכון בעלויות באמצעות הפחתת סיכונים, איתור פעולות שאין עליהן חרטה (גישת No Regret), וכן איתור הזדמנויות לתועלות נוספות שניתן להפיק מפעולות ההיערכות. תועלות לדוגמא שנסקרו בהרצאה: שטחי נופש, חסכון באנרגיה ומים, הזדמנויות לצמיחה באמצעות שיווק הידע הייחודי לישראל בנושאים רלוונטיים וכו’.
עידית רייטר, שותפה וראש מחלקת סביבה וקיימות, במשרד עו”ד גולדפרב זליגמן, סיפרה על החשיפות המשפטיות המלוות את עידן שינויי האקלים. בהמשך, נתנה עו”ד רייטר דוגמאות של תביעות משפטיות גדולות בהקשר לפליטות גזי חממה בתחומי מארה”ב ואירופה. פסק דין תקדימי בנושא זה פורסם בהולנד וקבע כי ממשלה היא הגורם האחראי להפחתת פליטות גזי חממה המהווה ישות משפטית שניתן לתבוע על אוזלת יד בנושאי אקלים. בניסיון לעמוד ביעדים שנפסקו בפסק דין זה, ממשלת הולנד הודיעה במרץ 19, לפני כחודשיים, על סגירתה של תחנת כוח פחמית גדולה כבר בסוף שנת 2019, כ-4 שנים לפני התוכנית המקורית. זוהי תחנת הכוח הראשונה עמה מתמודדת הממשלה במטרה לעמוד ביעדים. עו”ד רייטר הציגה את הסיכונים המרכזיים שפרסמה ענקית הביטוח AXA בשנת 2018, הסיכונים ש”כיכבו” ראשונים היו סיכוני שינויי אקלים.
הלל דמלין, מנכ”ל SWISS RE ישראל, הסביר על פעילותה הרבה של מבטחת המשנה הענקית בתחום הסיכונים הנובעים משינויי אקלים. מר דמלין סיפר על מוצרים שחברת הביטוח מפתחת כדי לתת מענה לסיכונים ההולכים וגדלים בתחום. בשל המידע החלקי לגבי הסיכונים המשתנים לנגד עיננו – מציעה החברה ביטוחים מבוססי פרמטרים, בהם הפיצוי מתבסס על מדדים פיזיים, כמו למשל כמות הקרינה שמקבלת חווה סולארית. כמו כן, משקיעה החברה בהעלאת מודעות לתחום, ובהפחתת ההשפעה הסביבתית שלה עצמה – למשל, באמצעות התבססות של 94% על אנרגיה מתחדשת ב-2018, ובשאיפה להגיע ל-100% בשנים הקרובות. החברה גם בוחנת את יעדי ההשקעה שלה תחת הפריזמה החברתית – סביבתית, וכך תומכת בבניית חוסן חברתי, ומקטינה את הסיכונים להשקעותיה.
גלית קניגסברג, יועצת בתחום ניהול שינויי האקלים במגזר העסקי, סיפרה על ממצאים ממחקר שפרסמה ב-2018 על תפיסת הסיכונים של ענפי התעשייה בארגונים בישראל (ביה”ס פורטר ללימודי סביבה באוניברסיטת ת”א). ענפי הכימיה, המזון, החשמל והתחבורה מזהים עליית טמפרטורה ומדבור כבעלי השפעה. עם זאת, רוב הארגונים עדיין טומנים ראשם בחול ולא משתמשים במתודולוגיות מקצועיות להערכת הסיכונים ולבחירת אסטרטגיות התמודדות עימם. גברת קניגסברג הציגה מקרי בוחן של תאגידים עולמיים גדולים להתמודדות עם שינויי האקלים, ונתנה כדוגמא גם את חברת תנובה הישראלית, אשר במחלבות אלון תבור מבצעת מחזור מים בטכנולוגיה חדשנית המאפשרת גם מחזור של חומרי הניקוי, באמצעות איוד נתרן, וגם שימוש חוזר בתמלחת מהמים המסוננים. ארגונים חפצי חיים, הסבירה קניגסברג חייבים לבצע הערכה של הסיכונים והחשיפות, ולהתמודד עם הנושא באופן חוצה ארגון.
איתן בן עמי, ראש מנהל איכות סביבה בעיריית ת”א יפו, הרשים את המשתתפים מרשויות אחרות בספרו על המאמצים הרבים שהעירייה משקיעה בהיערכות לשינויי אקלים. ת”א יפו חברה פעילה ביוזמת ההנהגה הגלובלית C40, בה חברות 40 ערים גדולות בעולם שהתחייבו להתמודד עם שינויי האקלים העולמי באמצעות שיתוף מידע והנעה לפעולות משמעותיות הניתנות למדידה. בתחומי אנרגיה נקייה, התמודדות עם איי חום עירוניים, תכנון שכונות מופחתות פחמן ועוד. העיר לקחה על עצמה יעדיים שאפתניים, וביניהם 100% אנרגיה ירוקה במבנים עירוניים עד 2025, אפס פסולת להטמנה עד 2030, וגם הכנת תכנית הסתגלות לשינויי אקלים עד סוף 2019. העיר ת”א-יפו מתמודדת ברמה היומית עם סיכונים גוברים בנושא שינויי אקלים בתחומי הגנה על קו החוף, היערכות לסערות ורוחות, גלי חום וכו’. מר בן עמי הדגיש כי לא ניתן להסתפק בהיערכות של הגורמים העירוניים, וכי העיר משקיעה רבות בהדרכה והעלאת מודעות בקרב הציבור, למשל בתחום קולטני הניקוז שיש חשיבות גדולה לשמור עליהם נקיים למניעת הצפות והקטנת הזיהום המגיע לים.
יחיאל קופרשטיין, מנהלת משרדי ממשלה, רשות חירום לאומית ומנהל מרכז התמחות המשכיות עסקית (BCP&DRP) ב-Matrix, הדגיש ש”היערכות להתמודדות עם אסונות שיגרמו בשל ההתחממות הגלובלית נתפסת כאתגר כבד משקל בשל חוסר היכולת לחזות את השפעותיה כיום. אולם, באמצעות שימוש במודל היערכות מתקדם ניתן ליצור גמישות בפעולות המענה לטיפול בתרחישים חדשים, ולצמצם באופן ניכר את המשאבים הנדרשים להיערך לאסונות שונים”. מר קופרשטיין הציג את המודל שנבנה בתהליך העבודה עם רשות החירום הלאומית (רח”ל), ומתבסס על ניתוח ערכים לאומיים על בסיס חוקים ותפיסות יסוד, שהביא לזיהוי מטרות העל של המדינה, הצרכים החברתיים, הכלכליים והסביבתיים במבט לאומי רחב. על בסיס מטרות אלה נבנתה מדיניות עם יעדים לאומיים לחירום. בהתאם למדיניות, ניתן היה לזהות את הכלים המתאימים למימוש המדיניות עפ”י יעדים ורמות שירות ולתרגם את המדיניות לכדי אוסף כולל של 880 משימות המחולקות בין המשרדים הממשלתיים השונים, בהתאם לשיבוש הצפוי ביכולת המימוש של משימות אלו בתרחיש הייחוס לעורף במצב חירום לאומי. על בסיס מתודולוגיה זו, מסייעת Matrix Consulting לרשות החירום הלאומית לבחון את המוכנות הלאומית לחירום, לזהות את הפערים, ולתעדף את הקצאת המשאבים.
