הסכמי גג – היום שאחרי
פורום הבכירים ברשויות – מפגש שהיה
הפערים שעולים ביום שאחרי החתימה על הסכם הגג מעסיק ומטריד את מקבלי ההחלטות ברשויות.
ערן ניצן, סגן הממונה על התקציבים באוצר, דיבר על המאמצים הרבים שנעשים במשרד האוצר על מנת לפתור את הבעיות המתעוררות, בדרך למימוש הסכמי הגג, אך הדגיש שלא יסכימו לתנאים מוקדמים, והזהיר: “אם הסכמי הגג לא ינוהלו נכון, הם עלולים להסתיים בהעברת כספים לפיתוח ובאפס דירות חדשות”. לדבריו, האוצר ורשות מקרקעי ישראל לא יאפשרו הזרמות אינטנסיביות של קדמי מימון אלא יפעלו על פי מתודה מסודרת לעידוד רשויות שיקדמו שיווק מהיר של דירות. “הסכמי גג הם צורך לתת מענה לגידול הטבעי באוכלוסיה, אבל כרגע לא קיים מנגנון אכיפה להסכמי הגג. הדרך לגידור הסיכון היא להקפיד שהעברת הכספים למימון שיקום שכונות והקמת מוסדות חינוך תתבצע רק לאחר שיווק יחידות הדיור החדשות. משרד האוצר רוצה לראות שהמדינה מעבירה את האחריות על ראשי הערים”.
עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל הזכיר את תפקידה של הרשות בהחזרת הסכמי הגג לשולחן הדיונים, עם חתימת שני הסכמי הגג הראשון בראשל”צ ונתניה. מאז נוספו 20 רשויות להסכם. לדבריו, “להסכמי הגג דימוי לא טוב, לפיו הוא מאפשר העברת כספים מהמדינה לרשויות המקומיות בצורה לא מסודרת. הסכם הגג לא פותר את כל בעיות העיר, אבל הוא כן נותן מענה להסדרי הפיתוח, כך שהרשות לא צריכה להוציא שקל מכיסה”. שמרון התייחס לצעדים שרשות מקרקעי ישראל נוקטת למניעת סיכונים בתהליך הסכמי הגג והוסיף: “הרשות הולכת עקב בצד אגודל ולא מתקדמת בשחרור כספים לפני שהיא רואה תוצאות בשטח”. בנוגע לחשיבות שבקליטת משפחות חדשות ברשויות אמר: “התפיסה שכל משפחה חדשה מייצרת גירעון איננה נכונה. הם אלה שיגדילו את נפח העסקים בעיר, יגרמו להוספת בתי ספר וגני ילדים ויגדילו את היצע מקומות העבודה”.
דניאל רוזנברג, מנכ”ל AMCG תשתיות ותחבורה פירט את האתגרים והחסמים מולם עומדות הרשויות שחתמו על הסכמי הגג: תקציבים בהיקפים גדולים משמעותית מהרגיל, מעבר למימוש תקציבים ברמה פרויקטילית והקושי בניהול מספר מגה-פרויקטים במקביל, התחרות בין הרשויות על כוח העבודה והעומס על הגורמים המאשרים את התכניות (אגף הנדסה, משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד התחבורה). לדבריו, עמידה בכל האתגרים הללו מחייבת את הרשויות הקמת להקים גופים ניהולי-הנדסיים שמטרתם הבלעדית תהיה לקדם, לרכז ולבקר את יישום הסכם הגג.
עו”ד חן סומך, ממשרד ולדמן סומך התייחס לצורך באיזון חדש בתמהיל מימון הרשויות. התחדשות עירונית ויישום הסכמי הגג יביאו לכניסת תושבים חדשים, הצפת העיר בדירות חדשות משנה את מרקם העיר. המורכבות החברתית הנובעת מהשינוי במרקם עיר בנויה דורשת התערבות מצד הרשות. יש לעודד כניסה של אוכלוסייה מגוונת כך שלא ייווצר עומס לא פרופורציונאלי על תשתיות העיר.
גלעד אורן, מנכ”ל החברה הכלכלית של אשקלון הציג את הסכם הגג של עירו בפתרון של ממש לזוגות צעירים: “בניית 30 אלף יחידות דיור באשקלון, לצד תוכניות הבנייה הנוספות ברחבי הארץ, יגדילו את ההיצע באופן שעשוי להוביל לירידת מחירים. הסכם הגג תורם לרווחת כל תושבי העיר, כגון השקעה בפיתוח תשתיות תחבורה על-עירוניות, שיפור זרימת התנועה בתוך העיר, והוספת שטחים ירוקים”.
